25.12.08

הזכרונות מובילים אותי הבייתה.
הכל מואר באור של בין ערביים וכל תמונה נצבעת מחדש. בהירה יותר, בוהקת יותר, יפה יותר.
המלתחה שלי תתאפיין בדגש על צורה וצבע, שיבוא לידי ביטוי בצלליות המעוגלות, קווי החתך הצורניים והצבעים החזקים.

תהליך העבודה- סקיצות

תכנון המלתחה שלי
מה הייתי רוצה ללבוש?

12.12.08

לילו, דיוקן עצמי

סיפור שבועי בהמשכים- חלק אחרון ונוגע ללב

"...בוקר אחד הם הגיעו אליו
בא אביר ותקע לו חרב מקרוב
וכולם חגגו כשהוא מת מפצעיו
ואיש לא חשב שאולי הוא טוב
עשרים נסיכות מחאו כפיים
שמש אביב בשמיים זרחה
ושלושה ראשים עצומי עיניים
שכבו בשורה על הסלע החם
השודדים שהגיעו מהר למקום
שלחו יד אל העין שלו הסגולה
אבל מה שנצץ בתוכה לא היה יהלום
אלא דמעה גדולה
ואיש שם לא היה עצוב
כשהוא התמוטט ונפל על גחון
וככה הם הרגו שם שוב
את הדרקון הלא נכון."
מתוך 'הדרקון הלא נכון' מאת יהונתן גפן
עוד צלליות מעניינות
ימין למעלה: מעיל של דיור 1950
שמאל למעלה: טוויגי '60
ימין למטה: בלנסיאגה 1998
שמאל למטה: צ'ארלס ג'יימס, ווג האמריקאי 1947

7.12.08

מאות של שקופיות יושבות להן על המדפים ואיש כבר אינו מביט בהן.
בתמונות הקטנות: 'האטומים'- הלהקה של אבא שלי ואחיו. שרו הכל מהביטלס ועד ג'ורג' ברסאנס בשנות ה-60 העליזות. מרוב סיפורים אני מרגישה שאלו כבר הזכרונות הפרטיים שלי

6.12.08

סיפור שבועי בהמשכים

"...זאת לא אשמתו שהוא מצויד
בשלושה ראשים ורק אלוהים יודע
שהוא היה מסתפק בראש קטן אחד
ובכתף אחת רכה להניח אותו עליה
והוא מצטער שהוא נוחר
וגופו נחשי ופניו מאוסות
הוא היה רוצה להיות משהו אחר
אבל ככה הוא ואין מה לעשות
דרקון מחפש אהבה וחולם
הדרקונים הרעים התחילו ממנו לברוח
הוא הוציא שם טוב לעם הרשע שלהם
ועל זאת הם לא יכלו בשום אופן לסלוח
אילו ידע לדבר לפחות
להסביר שהוא רק מחפש ידידים
ואין לו ענין לאכול נסיכות
והוא מעדיף קצת גבינה וזיתים
דרקון חביב רגיש ובודד
שחיפש חברים להושיט להם כף
אבל קשה מאוד להתידד
עם אחד שנושם עליך אש מהאף..."
(מתוך 'הדרקון הלא נכון' מאת יהונתן גפן)
צלליות שיאפיינו את המלתחה שלי

2.12.08

צלליות שמעניינות אותי: כתפיים מעוגלות, מותן וירכיים מודגשות, תחושה של רכות, זרימה והרמוניה צבעונית (D&G וקלואי)






















כתום של פעם

1.12.08



בדים, כפתורים וזכרונות